שתייה מתוקה ליד כל ארוחה: הגשר של חצי הכוס

ארוחת ערב. הצלחת מוכנה, כולם יושבים, ובן השתים עשרה קם למקרר. "איפה הקולה?" כשאמא אומרת שנגמרה, הוא מתיישב בפרצוף חמוץ ומודיע שהוא לא רעב. בשבוע שעבר ניסו לא לקנות בכלל, וזה נגמר בוויכוח של חצי שעה ובקולה שהוא קנה בעצמו בקיוסק. עבורו, ארוחה בלי כוס מתוקה ומוגזת לצידה היא פשוט לא ארוחה.

הורים רבים מכירים את הרגע הזה, ואת התחושה שאין בו דרך לנצח: אם קונים, יודעים כמה סוכר יש בכל כוס. אם לא קונים, יש מלחמה. אבל אולי השאלה איננה "לקנות או לא לקנות".