כשהילד מחליט על הכול: אשמה הורית וגבולות שהתהפכו

שני ההורים עובדים עד מאוחר. בן העשר חוזר הביתה לבד, מחמם משהו, ומתיישב מול המסך. יש לו טלפון חדש מהחודש שעבר, הוא מחליט מה מזמינים בהזמנה מהסופר, ובאיזו שעה הוא אוכל, אם בכלל. כשאבא חוזר בשמונה וחצי ואומר "בוא, נאכל יחד ליד השולחן", הוא עונה בלי להרים את העיניים: "אתה לא תגיד לי מתי לאכול". אבא שותק. הוא לא רוצה לריב בחצי שעה היחידה שיש להם יחד היום.

סבתא, שמגיעה פעם בשבוע, אומרת להורים שהילד "כפוי טובה" ו"מפונק". ההורים מרגישים שהיא פוגעת בהם. ובכל זאת, משהו במשפט שלה מצלצל.