שיחה עם הגננת על ארוחת הצהריים, בלי להיות "ההורים האלה"

בארוחת הערב, בן הארבע מערבב את האורז בצלחת ואומר פתאום: "הסייעת אמרה שאני אוכל יותר מדי. ושמי שלא מסיים לא מקבל קינוח". אמא מנסה להישאר רגועה. "מתי היא אמרה את זה?". "היום. כשביקשתי עוד". הוא ממשיך לאכול, אבל לאט יותר, ומסתכל עליה כאילו מחכה לשמוע אם באמת יש בעיה. בלילה אמא מתלבטת: לפנות לגננת? ואם יחשבו שהיא "ההורה הזה", שמתלונן על כל דבר?

בספר "הגורילה שבמטבח" גרישה ואיימי משקיט ממפים ארבעה מעגלים של אנשים שמזינים את הילד מחוץ לבית. הראשון, והקרוב ביותר ביומיום, הוא אנשי החינוך במסגרות: גננות, סייעות, מורות, צוות הצהרון. הם צמודים לילד שעות רבות ביום, ולכן יש להם השפעה גדולה.