"שלא ייגע!": ילדה שדורשת שכל מאכל יהיה בנפרד

הילה בת שש מתיישבת לארוחת ערב, מסתכלת על הצלחת, ומיד מתחילה לבכות. הרוטב מהקציצה זלג לאורז. "זה נגע! עכשיו זה מגעיל!" אבא שלה מנסה להסביר שזה אותו אורז בדיוק, שהרוטב טעים, שאפשר פשוט לאכול מהצד השני. אבל הילה כבר דחפה את הצלחת, והוויכוח של הערב התחיל. בסוף אבא מוציא צלחת חדשה, מגיש אורז נקי בצד אחד וקציצה בצד השני, ומרגיש שוב שהוא "נכנע".

למחרת, בגן, הילה אוכלת כריך שבו הגבינה נוגעת בלחם בלי שום בעיה. ההורים מבולבלים: אז מה זה, עיקרון או עקשנות?