"איך יצא לי ילד כזה?": כשההורה הספורטאי פוגש ילד אחר

הוא היה כדורגלן בנעוריו, ועדיין רץ שלוש פעמים בשבוע. כשהבן שלו נולד, הוא כבר דמיין את המשחקים בחצר, את המשחקים בשבת, את היציע. עכשיו הבן בן תשע. הוא אוהב לגו, ספרים על חלל, סרטוני מדע. הוא לא אוהב כדורגל, לא אוהב לרוץ, ובשנה האחרונה גם עלה במשקל.

האבא מעיר לו, בעדינות. "אולי תבוא איתי לרוץ?", "בגילך כבר שיחקתי בקבוצה". והבן נסגר. יותר ויותר. ובערב אחד, בשיחה עם חבר, האבא אומר משפט ששומע את עצמו רק אחרי שיצא: "אני לא מבין איך יצא לי ילד כזה".