נשבעתי שלבת שלי זה לא יקרה, ועכשיו אני סופרת לה פרוסות

זה קרה בבוקר יום רביעי, בזמן שהכנתם כריכים. הבת שלכם, בת עשר, ביקשה עוד פרוסה. ולפני שהספקתם לחשוב, יצא מכם: "את בטוחה שאת רעבה? כבר אכלת שתיים". היא הסתכלה עליכם, הניחה את הצלחת, ואמרה "עזבי, לא משנה".

ואתם קפאתם. כי המשפט הזה לא היה שלכם. הוא היה של אמא שלכם, מהמטבח של שנות התשעים, כשאתם הייתם בני עשר ועשיתם דיאטה ראשונה. אתם זוכרים את הטון, את המבט על הצלחת, ואת ההחלטה שקיבלתם אז: "לבת שלי זה לא יקרה".