"תסיים את הצלחת ותקבל קינוח": למה מתוק כפרס מסבך

"אם תאכל את כל הירקות, תקבל גלידה." המשפט יצא כמעט מעצמו, בסוף יום ארוך, מול צלחת שבן החמש לא נגע בה. והוא עבד: הוא בלע את המלפפונים במהירות, עם פרצוף של מי שבולע תרופה, ואז קפץ מהכיסא: "עכשיו גלידה!" ומאז, כל ארוחה מתחילה במשא ומתן: "כמה ביסים צריך כדי לקבל קינוח?"

קשה למצוא הורה שלא השתמש פעם במשפט הזה. הוא מרגיש הגיוני, הוא עובד בטווח הקצר, והוא נשען על אינטואיציה נכונה: התנהגות צריכה חיזוק כדי להיטמע. אבל כשבודקים מה הוא מלמד לאורך זמן, התמונה משתנה.