"תטעם, רק תטעם": להגיד "תודה, אבל לא" למאכילנים זרים

מסיבת סוכות בבניין. שולחנות עמוסים, כל שכן הביא משהו. שכנה מהקומה השלישית ניגשת לבן השבע עם מגש: "תטעם, רק תטעם! הכנתי במיוחד, עוגת התמרים של סבתא שלי!". הוא מניד בראש בנימוס. היא צוחקת, מניחה פרוסה בצלחת שלו בכל זאת, ומחכה. הילד מסתכל על ההורים, לא יודע מה לעשות. לסרב? לאכול? הוא בכלל לא אוהב תמרים.

בספר "הגורילה שבמטבח" גרישה ואיימי משקיט מבחינים בין שני סוגים של מאכילנים. הסוג הראשון הם מאכילנים מקורבים, כמו סבתא או דודה, שאיתם אפשר להתכונן מראש ולדבר. הסוג השני הם מאכילנים זרים: שכנה, קרובה רחוקה, חברה של חברה. איתם אין הכנה מראש. ולכן, הם כותבים, זו הזדמנות טהורה לתרגל "לא".