טיול שנתי בכיתה י׳: לארוז אוכל בלי לארוז חרדה

בעוד יומיים בן השש עשרה יוצא לטיול שנתי של שלושה ימים, עם לינה באכסניה. אמא כבר הכינה רשימה: קופסה עם כריכים, פירות, חטיפי דגנים, ושיחה קטנה על "לא לאכול רק שטויות מהקיוסק". כשהיא מתחילה את השיחה, הוא מגלגל עיניים: "אמא, אני בן שש עשרה". ולילה לפני הנסיעה, כשהוא חושב שהיא לא שומעת, הוא אומר לאחותו שהוא לא בטוח שהוא רוצה לנסוע. "בחדר יהיו עוד חמישה, ויש מקלחות משותפות".

בספר "הגורילה שבמטבח" גרישה ואיימי משקיט חוזרים שוב ושוב על אותה המלצה לפני כל אירוע מחוץ לבית: לשאול את הילד ממה הוא חושש, כי לפעמים החשש בכלל לא על האוכל. בטיול שנתי, לנער בגיל הזה, החששות יכולים להיות רבים: עם מי ישן בחדר, איך יהיה במקלחות, מה יגידו על הגוף שלו בבריכה או בהחלפת בגדים, מה יקרה אם לא יהיה לו עם מי לשבת באוטובוס.