בן חמש עשרה, דלת סגורה: להישאר זמינים בלי לחדור

בן החמש עשרה אוכל כבר כמה חודשים בחדר. הדלת סגורה, המסך דולק, והצלחות מצטברות על השולחן ליד המיטה. כשאבא ניסה לדבר איתו על זה, התשובה הייתה חדה: "אל תתערב לי באוכל. זה שלי". עכשיו אבא עומד מול הדלת עם צלחת של פירות חתוכים ביד, ולא יודע אם לדפוק, להיכנס, להשאיר בחוץ או לוותר. כל אופציה מרגישה לא נכונה.

בספר "הגורילה שבמטבח" גרישה ואיימי משקיט מתארים שישה צרכים שאוכל יודע למלא, ואחד מהם הוא נפרדות: מרחב, קצב משלי, בחירות משלי. הצורך הזה מתחזק מאוד לקראת גיל ההתבגרות, וזה תקין, בריא והכרחי. נער בן חמש עשרה אמור לבנות לעצמו עולם משלו.