במקום "זהירות!": לתת לפעוט לטפס, לרוץ וליפול קצת

בוקר שבת בגינה הציבורית. הבת שלכם, בת שנתיים וחצי, מגלה שאפשר לטפס על המגלשה מהצד הלא נכון. היא מתחילה לעלות, ידיים ורגליים, מרוכזת לגמרי. ומפה שלכם, כמעט בלי לחשוב, יוצא: "זהירות! תרדי משם! את תיפלי!".

היא עוצרת. מסתכלת עליכם. ומתחילה לבכות. לא כי נפלה, אלא כי הרגע היפה שלה נקטע. בעשר הדקות הבאות היא לא עוזבת את היד שלכם, ובסוף אתם מציעים לה ביסקוויט כדי שתירגע.