"הגזמתי היום": מה הילדים לומדים מהדיבור שלכם על עצמכם

ארוחת שישי. אמא מסיימת את הצלחת, נשענת אחורה ואומרת לחברה שהגיעה לביקור: "וואי, אכלתי כמו בהמה. מחר אני חייבת לשרוף את זה בהליכה". שתיהן צוחקות. כעבור שבוע, בארוחת ערב רגילה, בת השבע לוקחת פרוסה שנייה, עוצרת ואומרת ברצינות: "אני בהמה, נכון? אכלתי שתיים". אמא קופאת. היא אף פעם לא אמרה לבת שלה מילה כזאת. היא רק אמרה אותה על עצמה.

אחת הנקודות החשובות בספר "הגורילה שבמטבח" היא שילדים סופגים את היחס שלכם לגוף ולאכילה שלכם לא פחות מאשר את היחס שלכם לגוף ולאכילה שלהם. אמא שמסתכלת במראה ואומרת "אני נראית נורא" מלמדת שיעור על גוף. אבא שאומר "היום הייתי רע, אכלתי עוגה" מלמד שיעור על אוכל ומוסר. ומשפט שנאמר לחברה, ליד הילד, חזק במיוחד, כי הוא לא נשמע כמו חינוך. הוא נשמע כמו אמת.