דילוג לתוכן הראשי

כשהמרקם הוא הבעיה: ילד שנרתע מגושים ותערובות

יש ילדים שאוהבים את הטעם אבל לא מסוגלים לשאת את המרקם. הבנה של רגישות חושית יכולה להפוך את הצלחת מזירת מאבק למקום שמתקדמים בו בהדרגה ובביטחון.

פתיחה במפתח

רועי בן ארבע אוהב תות. הוא מבקש תות, מחכה לתות, שמח כשרואה תות בסופר. אבל כשאמא שלו הכינה לו יוגורט עם חתיכות תות, הוא לקח כפית אחת, נשנק, ופלט הכול לשולחן בבהלה. אותו דבר קורה עם מרק עם חתיכות ירקות, עם אורז שיש בו גרגרי תירס, ועם כל מה שהוא "גם רך וגם קשה". קרקרים, מלפפון ותפוח הוא אוכל בשמחה. דייסה חלקה, אין בעיה. אבל כל ערבוב של מרקמים גורם לו לכווץ את הפנים ולהתרחק.

סבתא אומרת שהוא מפונק. אבא חושב שהוא עושה הצגות. ואמא רואה את הבהלה בעיניים שלו ויודעת שזו לא הצגה.

מה מחכה לך בהמשך

  • כשהגוף אומר "יותר מדי"
  • צעדים שעוזרים לילד רגיש למרקמים
  • כשהמבוגרים מסביב לא מבינים
  • מתי לפנות להערכה
  • 💬 משפטים מוכנים שאפשר להגיד לילד כבר הערב
  • 🍌 הטיפ של גורי

המאמר הזה נפתח עם מפתח 🔑

מצטרפים לקהילה בחינם ומקבלים 3 מפתחות מתנה, ועוד מפתח על כל צ׳ק-אין יומי.

הצטרפות חינם + 3 מפתחות