"ספורט זה לא בשבילי": מה מסתתר מאחורי הסירוב לזוז

"אולי ננסה את החוג של הכדורעף? שמעתי שהמאמנת מקסימה". הבת שלכם, בת אחת עשרה, לא מרימה את הראש מהמחברת. "ספורט זה לא בשבילי. זה בשביל רזות. אם אני אלך, זה יהיה רק בשבילך". ואחרי שקט ארוך, בקול קטן יותר: "בכיתה אומרים שאני מגושמת".

אתם עומדים שם עם הטלפון ביד, עם הקישור לטופס ההרשמה. ופתאום ברור שזו לא שיחה על כדורעף. זו שיחה על איך היא רואה את עצמה, על מה שנאמר לה בהפסקות, ועל משהו שהצטבר כנראה כבר הרבה זמן, בשקט, בלי שאף אחד שם לב.