ביסקוויט לכל המתנה: כשהחטיף הופך למוצץ של הפעוט

זה התחיל בתור לטיפת חלב. בן השנתיים התחיל להתבכיין, ומישהי בתור הציעה לו ביסקוויט. הוא נרגע מיד. מאז, קופסת החטיפים הקטנה הפכה לאביזר חובה: בעגלה, באוטו, בסופר, בבית הכנסת, אצל סבתא. בכל פעם שהוא מתחיל להתלונן, יד קטנה נשלחת לקופסה. והוא כבר יודע לבקש: "ביסקי!" לפעמים עשר פעמים ביום. ואז, בארוחת הערב, הוא כמעט לא אוכל.

הורים רבים מזהים את התמונה הזאת. החטיף הוא פתרון נפלא לרגע: הוא מהיר, זמין, שקט ועובד כמעט תמיד. אבל כמו מוצץ, הוא יכול להפוך לדרך כמעט יחידה להרגעה, ואז הוא כבר לא רק אוכל.