מאז שהתינוקת נולדה הוא כמעט לא אוכל: בררנות שמספרת סיפור

עד לפני חודשיים, יונתן בן הארבע אכל כמעט הכול. אורז, עוף, מלפפון, אפילו קצת סלט עגבניות. ואז נולדה אחותו. מאז, כל ארוחה היא מאבק. הוא מסרב למה שאהב, דורש "רק לחם", מבקש שיאכילו אותו בכפית "כמו את התינוקת", ולפעמים יושב מול הצלחת ובוכה בלי שהוא יודע להסביר למה. ההורים, עייפים מלילות ערים, מנסים לשכנע, להבטיח, לכעוס. כלום לא עוזר.

אמא שלו אומרת: "אולי זה שלב. אבל זה קרה בדיוק כשהיא נולדה". ובדיוק במשפט הזה מסתתרת התשובה.