בטן או פה? איך עוזרים לילד להבחין בין רעב לרגש

"אני רעב!" בן השמונה אומר את זה חצי שעה אחרי ארוחת הצהריים, עם פנים משועממות ורגליים שמתנדנדות על הכיסא. ואתם, לפני שאתם עונים, נתקעים: הוא באמת רעב? הוא אכל רק חצי מנה, אולי כן. אבל הוא גם חזר עצוב מהאימון, והוא משועמם, ועכשיו כולם בבית עסוקים. אז מה זה? רעב או משהו אחר?

השאלה הזאת מלווה הורים רבים כמעט בכל יום. והפיתוי הוא לענות עליה במקום הילד: "אתה לא רעב, אכלת לפני חצי שעה." אבל המשפט הזה, גם כשהוא נכון, מלמד את הילד דבר אחד: מבוגר אחר יודע טוב יותר ממנו מה הוא מרגיש. ואת זה אנחנו לא רוצים ללמד.