
ארוחות משפחתיות ושגרה
נשנוש כל היום: למה מבנה ארוחות עוזר לילד להקשיב לבטן
קרקר בעגלה, חטיף בגינה, בקבוק מיץ במכונית, ובארוחה הילד "לא רעב". נשנוש רציף מטשטש את תחושות הרעב והשובע. מבנה ברור של ארוחות מחזיר לגוף את הקצב שלו.
🏷️ תגית
8 מאמרים עם התגית הזו.
3 מפתחות מתנה
מצטרפים לקהילה בחינם ופותחים 3 מאמרים לבחירה. להצטרפות

ארוחות משפחתיות ושגרה
קרקר בעגלה, חטיף בגינה, בקבוק מיץ במכונית, ובארוחה הילד "לא רעב". נשנוש רציף מטשטש את תחושות הרעב והשובע. מבנה ברור של ארוחות מחזיר לגוף את הקצב שלו.

ארוחות משפחתיות ושגרה
ילדים נולדים עם יכולת לזהות רעב ושובע, אבל בעולם מלא בגירויים קל לאבד אותה. משחק פשוט של "מד בטן" עוזר להם לחזור ולהקשיב לגוף, בלי לחץ ובלי מספרים שמגבילים.

ארוחות משפחתיות ושגרה
הילד קם מהשולחן אחרי שלושה ביסים, וחוזר כעבור עשר דקות לבקש חטיף. במקום להתווכח בכל ערב, אפשר לבנות גבול חם וברור שמלמד אותו להקשיב לבטן בזמן הארוחה.

אכילה רגשית וצרכים
לפעמים הילד רעב באמת, ולפעמים הוא עצוב, משועמם או עייף. כלים פשוטים ומשחקיים שעוזרים לילדים להכיר את האותות של הגוף, בלי להפוך כל ביס לבדיקה.

הורות, תקשורת ושפה
"כל הכבוד, סיימת הכול!" נשמע כמו עידוד תמים. אבל כשטוב קשור לצלחת ריקה, ילדים לומדים לאכול בשבילנו ולא בשביל הבטן. איך מפרגנים לילדים קטנים בלי להפוך את האכילה למבחן?

הורות, תקשורת ושפה
"אכלת לפני שעתיים, אתה לא באמת רעב" נשמע כמו עובדה, אבל מלמד את הילד שאי אפשר לסמוך על הגוף שלו. כך מחליפים את הוויכוח על הרעב בשאלות סקרניות שפונות לבטן.

הורות, תקשורת ושפה
הכלל "מסיימים את הצלחת" עבר אלינו מדורות שידעו מחסור אמיתי. עם פעוט בן שנתיים וחצי שזורק פסטה על הרצפה, הוא עלול להתפרץ בעוצמה. כך מכבדים את הערך ומשנים את הצורה.

אכילה אינטואיטיבית
ילדים נולדים עם יכולת טבעית לאכול לפי צורכי הגוף. אכילה אינטואיטיבית עוזרת להחזיר יכולת זו.
הגורילה שגרה במטבח של "דרך האכילה". בואו נכיר: הצטרפות לקהילה חינמית.
התחברות, אבטחה, שמירת הבחירה הזו והעדפות ממשק. בלעדיהן האתר לא יעבוד, ולכן הן תמיד פעילות.
הבחירה נשמרת ל-12 חודשים ומתועדת ביומן הסכמות כהוכחה (כתובת ה-IP והדפדפן נשמרים מוצפנים בלבד; למשתמשים מחוברים נשמר גם מזהה החשבון). אפשר לשנות אותה בכל עת דרך "הגדרות עוגיות" בתחתית כל עמוד.