"סיימתי!" ועשר דקות אחר כך "אני רעב": מה עושים

ארוחת ערב. עמרי בן החמש אוכל שני ביסים של קציצה, ביס אחד של אורז, וקופץ מהכיסא: "סיימתי! אפשר ללכת לשחק?". ההורים מסכימים. רבע שעה אחר כך הוא מגיע למטבח: "אני רעב. אפשר במבה?". אבא שלו מתלבט. מצד אחד, הוא באמת רעב. מצד שני, הארוחה עוד על השולחן. בסוף הוא נותן לו יוגורט, "שלפחות יאכל משהו". למחרת, בדיוק אותו דבר.

ואחרי שבוע, ההורים מבינים שנוצר דפוס: עמרי לא אוכל בארוחה, כי הוא יודע שאחר כך יקבל משהו אחר.