מול המקרר בחצות: מתבגרת שאוכלת בעיקר בלילה

ליאור בת שש עשרה יוצאת מהבית בשבע וחצי בלי לאכול. "אין לי תיאבון בבוקר". בבית הספר היא אוכלת מעט, לפעמים רק חטיף מהקפיטריה. אחר הצהריים יש חוג ושיעורי בית, ארוחת הערב המשפחתית מתפספסת פעמים רבות, ובחצות, כשהבית שקט, היא עומדת מול המקרר ואוכלת. הרבה. פסטה קרה, לחם, גבינות, מה שיש.

אמא שלה שמה לב לכלים בכיור בבוקר, ומתחילה לחשוש. האם זו אכילה רגשית? האם צריך לעשות משהו? והיא לא רוצה להפוך לשוטרת של המקרר.