התקף זעם אחרי הגן: איך מרגיעים בלי עוגייה

ארבע וחצי אחר הצהריים, חניון הגן. בן החמש נכנס לרכב, ותוך שלושים שניות זה מתחיל: הוא לא רוצה את החגורה, הוא רוצה את הכובע האדום שנשאר בבית, והוא צורח כל כך חזק שאנשים בחניון מסתובבים. ואתם, אחרי יום עבודה ארוך, עושים את מה שכמעט כל הורה עשה פעם: שולפים מהתיק חבילת עוגיות. הצרחות נפסקות כמעט מיד. שקט. ובבית, שוב: הוא רוצה עוד עוגייה, ואם לא מקבל, הסערה חוזרת.

קודם כול, אין כאן הורים רעים. העוגייה בחניון היא הישרדות, לא כישלון. אבל כדאי להבין מה היא מלמדת לאורך זמן, ולבנות לצידה עוד כלים.