כשאתם בדיאטה והילדה שלכם מקשיבה מהצד

כבר שבועיים שאמא מנסה תוכנית חדשה. כל בוקר היא עולה על המשקל באמבטיה ומעדכנת באנחה, ליד השולחן יש אפליקציה פתוחה, ובארוחת הערב היא אומרת "לחם אסור לי, אני אוכלת רק סלט". בת השתים עשרה לא אומרת כלום. אבל ביום חמישי, מול הכריך שלה, היא שואלת פתאום: "אמא, כמה קלוריות יש בפרוסה?". ובשבת היא משאירה חצי מהפסטה ואומרת שהיא "לא רעבה", בטון שאמא מכירה טוב מדי. מהמראה שלה.

אנחנו לא כאן כדי לשפוט את הבחירות שלכם לגבי הגוף שלכם. לכל מבוגר יש סיפור משלו עם אוכל, ולעיתים גם סיבות רפואיות שהוא מתמודד איתן. השאלה שאנחנו רוצים לשאול היא אחרת: מה מכל זה נכנס לעולם של הילדה, ואיך אפשר לשמור עליה מחוץ למשוואה.