"היא לא אוכלת בשר": בררנות בחלבון בלי פאניקה

ענבר בת חמש לא נוגעת בבשר. לא בקציצות, לא בשניצל, לא בעוף מהתנור. כשאמא שלה מגישה לה חתיכת עוף, היא לועסת אותה שוב ושוב, מעבירה מלחי ללחי, ובסוף מוציאה אותה מהפה, לעוסה לגמרי, ואומרת: "זה לא נבלע". אבא שלה מתחיל להיות מודאג. "היא לא מקבלת חלבון. ומה עם ברזל? היא תהיה חלשה". מהרגע הזה, כל ארוחה עם בשר הופכת למבצע, וענבר, שמרגישה את המתח, מתחילה לסרב גם לביצה שאהבה.

בשר ועוף הם מהמאכלים שילדים צעירים מסרבים להם הכי הרבה, ויש לזה סיבה פשוטה: המרקם. בשר הוא סיבי, דורש הרבה לעיסה, ומשנה את המרקם שלו בפה ככל שלועסים. לילדים שהלעיסה שלהם עוד מתפתחת, או שרגישים למרקמים, החתיכה פשוט "לא נבלעת", בדיוק כמו שענבר אמרה. זה לא עקשנות. זו חוויה גופנית אמיתית.